<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב המנונא</h1>
<h2>דף ג.</h2>
רב המנונא הראשון שהיה מימי קדם ורב אדא [על] ידו שחזקו את התורה במסורת הגדולה וכן היא הקבלה בסוף מסורת הגדולה המסורת זו שמסר דוסא בן אלעזר בנו של ר' אפס שקיבל מר' יהודה הבבלי שקיבל מר' שמעון אביו ושמעון אביו קיבל מר' אדא ור' אדא היה באותה שעה מדת [אדם] גדול במקרא שקיבל מר' המנונא שמצאה בנהרדעה ויש שכתב שהוציאה מנהרדעא ור' המנונא ור' אדא שניהם קבלו מנקי' שגלה מארץ ישראל לבבל שהגלה ירופרם שלא תהא תורה בארץ ישראל וסמכו את התורה ואת הנביאים ואת הכתובים כ"ד ספרים שלא טעו ולא שגו, וכמדומה דהיינו דגרסינן בנדרים פ' אין בין המודר [ל"ז ע"ב] ובמגילה פ"א [ג' ע"א] ויבינו אלו המסורות ונ"ל כי זה רב המנונא היה רב המנונא הפרוש שיסד את התפילה שמסר זנגז"גאל שר הפנים דה"ג אמר רב המנונא תפילה זו מסר לי זנגז"גאל היודע בעצמו שיעשה דבר זה בקדושה ובטהרה ובנקיות יעשה כמו שכתוב שם כי (לא) אני הסודר קצרתי וכו', עד וכך נשבע לי המלאך שאינו זז משם עד שעושין לו חפצו ושאלתו והשר מסיים עמו התפילה ומובטח לו שהוא בן עולם הבא ואותה תפילה קדושה ומקודשת והיא נקראת צלותא דרב המנונא.
